נישקתי אותה.
נישקתי אותה שוב.
ואני לא מדבר על נשיקה של דוד, על המצח, ולא נשיקה סתמית של
חבר על הלחי.
נישקתי אותה ברפרוף על השפתיים, רק לבדוק אם יש עניין רק לבדוק
אם היא רוצה אותי כמו שאני רוצה אותה.
מזה שבועות מספר שאני חולם עליה. מכיר בעל פה איך גופה נראה,
יכול להרגיש אותו בדמיוני בעוד ידי משחקות עם עצמי.
קולה בטלפון כל כך רך, כמו חושש להתגלות, חוששת מפני, ממה
שעלולה להגיד, החינוך שלה הוא לא החינוך שלי. אצלה לא מדברים
על נושאים כאלה בארוחות צהרים. אצלה זה רק אני והיא בשיחות
לילה אירוטיות, ואפילו היא לא יודעת עד כמה אירוטיות אותן
שיחות בשבילי. בשבילה אילו שיחות לנפש בשבילי השיחות הן לגוף
ולנשמה.
מניע את ידי על לחיה תוך כדי פישוק קל של שפתיי על שפתיה. היא
מגיבה לאיטה, עדיין בהלם קל מהפתאומיות של הנשיקה, כאילו לא
ידעה שזה עומד להגיע, כאילו אנחנו לא מדברים על הנושא שבועות.
היא מצחקקת, אני עוצר מסתכל על עיניה המחייכות.
וחוזר לנשק, הפעם ביתר להט, הפעם אני מקבל תגובה.
הפעם תורה להצמד אלי, עם כל הרכות הזו של חזה, עם כל העוצמה
שרוגשת לה בפנים, במוחה, בגופה.
יש לה אנחות כאלו קטנות והיא מסיטה את ראשה לאחור כאשר אני
מנשק את צווארה השחום. היא לוקחת את ידי ומכניסה אותה מתחת
לחולצתה, נותנת לי לגשש אחרי רזי גופה, לאורך חיטוביה.
ההרגשה היא של התעלות, זה לא שזו הפעם הראשונה שלי עם בחורה,
אבל התמימות, הזכות, האושר היוצא מעיניה, פיה, שפתיה, גופה
פשוט עוטפים אותי בזרמים חדשים, חזרתי לגיל 16. חזרתי למשכנות
ילדותי.
איבריי צועקים הצילו, גופה כמה לגופי, בעודינו פושטים את
בגדינו בטירוף שאוחז בנו, אני מביט עליה שוב כמבקש אישור נוסף
למעשינו, מבקש לדעת שזה לא חלום, שאנחנו כאן אני והיא, היא
ואני.
קח אותי היא מתחננת, קחי אותי אני יורד על ברכיי ,כדי לחבק את
גופה, להרגיש אותה קרוב, מוצא עצמי מול מנהרת הזמן,
ושקט
כל האנשים שנמצאים בחדר הסמוך נעלמים מעולמי ועולמה, רק היא
שם, רק היא ואני.
גניחותיה הופכות לרועשות יותר אבל לא אכפת לי מכלום, רק אושרה,
רק לראות את גבה מתקמר, מנסה לחרוט תמונה זו במוחי כדי שאוכל
להעלות אותה שוב ושוב כאשר היא לא תהיה על ידי.
מה איתך ? היא שואלת לבסוף ? מה איתך ? כלום אתה לא רוצה להגיע
לאותן רמות חוויה שהגעתי אנוכי ?
אני מחייך אליה, נצמד לגופה המזיע, מלטף את שיערה השחור, מנשק
את כתפה, צווארה, שפתיה.
אני אל האושר שלי כבר הגעתי.
דמעה קטנה נוזלת מעינה במורד הלחי.
איני יודע אם זה מאושר על החוויה שעברה, אם זה בגלל שבגדה בכל
ערכיה, או בגלל הדברים שאמרתי.
רק יודע שלא מפסיק להריץ את אותו רגע בחיים שוב ושוב, עד שאראה
אותה שוב.


21.08.01