|
הלוואי והייתי יכול
להיות עיוור
לא לראות
את כל מה שקורה פה
הלוואי והייתי יכול
להיות חירש
ולא לשמוע
את מה שמתרחש פה
הלוואי והייתי יכול
לא להריח
את כל הסירחון
שנמצא פה
הלוואי והייתי יכול
לא לגעת ולהרגיש
את כל הגועל בידיים שלי
הלוואי והיה לי לב מאבן
|
|
|
אני חוזרת
ומסבירה. אני לא
בת 14. הייתי
פעם. לפני 3
שנים - לפחות.
כנראה פגשתי
אז מישהו
מג'ירפות והוא
כתב שיר על
החיים שלי.
מיכלי חוזרת
ומסבירה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.