לפעמים אני אוהב להקפיא אותך
לסדר אותך בין ערפילי חנקן נוזלי
מילים קרות
קרות
עד שתהפכי לבנה כמו דוב קוטב
שלגים של קילימנג'רו

ואז אחרי שאת
קפואה
בתוך חיוך מחוק
מבט טמא
אני אוהב - להפשיר אותך - בנגיעות צבעוניות של
ואלס לטאות
שתטפטפי על השטיח
האפור

ואז אחרי שהפשרת
והתפוגגו ערפילי הוודאות
אני אוהב-להצית אותך - באש כחולה כמו שפעם
הייתי
עד שעולות בועות
בועות
ומתפשט עשן סגלגל וערמומי
ואת
זורמת כמו שלבה זורמת
אל הים.




לפעמים אני אוהב לכבות אותך. לא רק מהמפסק. אלא ממש להוציא לך
את התקע מהחשמל, ולעטוף אותך בזהירות בתוך נייר פרגמנט ואולי
גם קרטון חום שעטפתי בו פעם את מה שנשאר ממני.