|
געגועי הם
כמו מיתר שנותר בודד
על
נבל מוזהב
שרגלו מעוטרות עלי זית
והשמש נוזפת בתשוקתו
להתנגן
כמו שפעם
געגועי הם
כמו ריח אוכל המתבשל אט
אט
על פתילייה
ותבליניו כמו מתעתעים בריח
השלכת
ואני ברחוב ממול
חולף
געגועי
הם כמו
שיר שאבדו מילותיו נותר בו
רק
שלד לחן ואת,
ילדה קטנה
ממציאה לך מילים קטנות
גם הן
ומתגעגעת
נגן. נגן אותי. עד שיזובו אצבעותיך דם. עד שישוב אביב. נגן עד
שתכרע ללדת לביאת הגורל.
נגן אותי. נגן צלילים אילמים, שירטיטו את כל ורידי ועורקיי
עד שיזובו אצבעותיך דם כהנים. לנקות אותי מחטאיי
http://stage.co.il/Stories/511896 |
|
|
ויצאו בני ישראל
מבמה חדשה וילכו
במדבר ארבעים
שנה.
האנציקלופדיה
בליטניקה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.