השקפה אישית לנושא מסוים ביותר

הזמן נעצר מלכת,
הכל מאין קפוא,
מחוגי השעון כגדולים הפכו,
כבד סביב ואין מנוח.

רגל שמאל כבדה
ממקבילתה הימנית,
פוסע כדי לשתות,
שורף מבפנים,
אבל מתחיל להישכח.

עם זאת קלות מרחפת לה,
כמאין דרור,
שאף פעם לא ידור.

מקווה להמשיך עם זה במעט,
אולי זה ישנה אפילו במקצת,
אבל אכזבה קלה צפויה,
קלה וממש לא גדולה.

תמיד יש עוד פעם,
אפשרויות רבות מספור,
אבל אל נא דאגה,
רוצה רק במקצת ההרגשה,
אחת מאכזבת,
שניה בציפייה ליותר,
על הלאחר מכן, כבר אוותר.

דברים מסוימים הם לנחלת היחיד,
יש הרואים בכך אמת,
יש המסונוורים מהסביבה,
ואלה, אשר רואים בכך שלילה,
הם שלוקחים את הנפילה.

אז שמור את אשר לך בפנים,
אל תתפתה מזהב חברים,
אשליות ניתן לבסס על יסודות שונים,
החשוב הוא להקפיד שלא יהיו רעועים.