קם בבוקר,
שוטף את הפנים.
עולה על אופניי
רוכב לדרום העיר.
מפדל לי,
עולה את השדרה.
חולם לי בהקיץ
על שאפגוש אותה.
הנה הגעתי,
היא מחכה בפנים.
האם תזכור אותי?
כולי בפרפרים.
פוסע פנימה,
לוקח נשימה.
מלא אנשים בחדר
מקיפים אותה.
מחכה קצת,
היא לא שמה לב.
אולי כולם ילכו
ושנינו נתאהב.
ניגשת אליי,
בסוף היא נזכרה.
היה שווה לבוא
חיוך אחד שלה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.