|
אח למי שתהיי
לו העצב נפרם
ולי ישועה
בניגון שנותר
כששמלת כלולותייך
לחשה על אותן מרצפות
ואני אוחז בידו
כאב המלמד בכורו את רזי הלכת
סולל לו חיץ
בקריאת שופרות
בבואה נאמנה
חשקתי שיניי
וכשהנפת שמאלך
הנפתי ימיני
חסד אחד
נותר כשפינו את השולחן
הריק |
|
|
אני לא מבין את
הדולפינים
באילת, מה
מעניין בילדים
עם פיגור שכלי?
או שאולי...?
הבעלים של החוף
כולא אותם
בניגוד לרצונם?
פליפר, חכה אני
כבר מגיע!!!
פיני גרשון, חבר
בגרינפיס, בשיחה
לילית בתחנה
המרכזית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.