טל אטלס-תדמור / גמיעה |
על הדלת
צעקות מהוקצעות הן.
הקשב,
הלא תפתח לרווחה את חדר לבך,
תערוך בו שולחן
לכבודי?
שם בחדר אגמע שלווה
מדם ליבך
ואתה לא תפחד
כי לא ערפדית
אהיה לך,
אחר כך,
אעלה גבוה
במדרגות
אל העלייה,
איתך
ואתה לא תפחד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|