|
פעם חשבתי שיש לי תשובות
שאני יודעת הכל
שאין טעם לשאול
פעם האמנתי שקיימת אהבה
שרק אני מרגישה
עכשיו אני סתם מכחישה
ככל שאני גדלה...
אני יודעת עד כמה אני לא יודעת
עד כמה אין לי מה להגיד
אני לא חושבת שיש לי תשובה
אפילו לא לשאלה אחת מסכנה
שתיקה יפה... לחכמים?
אני כבר לא יודעת
איך להעביר את ההרגשה הזאת
ששורפת אצלי בפנים
אני אקום ואלך
אברח מכאן אבל
שום דבר לא יעזור
גם אם הוא מלך
זה יהיה חבל
אותי הוא לא ישבור
נוח לי ככה להישרף מבפנים
אף אחד לא יראה את זה על הפנים
ואף אחד לא ידע
אבל רע לי להתלקח
עם זה אף אחד לא יתמקח
ואף אחד לא ידע
אהבתי מישהו
שלא יודע אהבה מה היא
נישרפתי בגלל חצי בן אדם
שכחתי מישהו
שיודע מה היא אהבה
אבל לא הצליח להגיע אלי אף פעם
אני לבד
ולפעמים טוב ולפעמים רע
אני לבד
עד שיגליד בלב הפצע |
|
|
בועז רימר.
תמיד היית כמו
אבא בשבילי.
המלגזן הזועם
מתוודה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.