|
בצהריים הגבוהים
בשני קצוות מאובקים של רחוב ארוך ויחיד
הם עומדים
כובע בוקרים רחב שוליים אינו מכסה ולו מחצית האגו
בעיניים מצומצמות הם בוחנים רעהו
ממתינים דרוכים לקריאת העורב הבאה למזון
זיעה חורכת נתיבים בין זיפים קשי יום
גבר ועוד גבר אינם נוטפים נוכח מוות לבקן האורב בצל
צהריים גבוהים קופחים מעל
קריאת עורב
מכאן רק אחד יחזור לזונות הסאלון שלו
סאלון - saloon
|
|
|
בבה"ד אחד,
בנשקייה, בדידות
אלוהים. יש
עמדות שמירה
יותר טקטיות
בבסיס הזה, אבל
בכ"ז מצאו לנכון
לדפוק צוער
אומלל בנשקייה.
לא משנה, מה
שמשנה זה שיש שם
ימבה כתובות על
הקירות ומדי פעם
את הציור
האוקייז'ונלי של
הבחורה הערומה
שצייר איזה
מאונן. ובשמירה
אחת, הייתי
משועמם פחד,
לקחתי טוש
והלבשתי את כל
הבחורות. הא הא
הא! הלאה
המאוננים!
- סג"מ פסיכי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.