לחיצה על העכבר,
קריאת המסרים,
שליטה בכל דבר,
חוץ מהחיים,
הרגש כבר נכתב,
הכל כבר משתנה עכשיו,
ילד קטן יוצא עם רובה לקרב...

גיטרה לבד שורקת,
תווים נשמעים בשקט,
מיתרים רצים,
חתכים את הדממה,
מראים את העומק של הנשמה,
אין סיבה לרמות,
השקט אחרי הקרב,
גורם לכולנו להשתנות...

דיכאון סורר בדרך,
אתה יושב לבד כותב,
ומוחק הכל,
עיניים דומעות,
והמילים בחופשיות יוצאות...

קבר כבר הוקם בשקט,
לגיבורי המערכה,
יריות בשביל הנחת,
הילד מת מבלי לצעוק...

והילד לא מת לשב,
הילד מת גיבור,
הרוג יחיד במערכה,
ואת הקבר יבקרו מהפכנים מעכשיו...

והכתבים עכשיו אבודים,
עבודת חייו הלכה להיקבר,
מחאה בודדת, עוד ילד
שרק רוצה לכתוב,
וגם הוא יפול לבסוף...

והכתבים שקטים,
ספוגים בדם...