רויטל אשור / עשבים מגרים עצבים |
שיר הלל לשמנה, שהרעיבה את עצמה
ודיכאה את ייצרה
ופיתחה עווית של עיזה...
אני לומדת לאהוב את עצמי אז אל תפריעו לי.
בטן גדולה, תפוחה ונשפכת
ואני יושבת כמו מוכרת דגים טריפוליטאית
צוחקת...
צוחקת...
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|