לזכר האהבה שמתה מזמן,
לזכר הפרחים שנבלו עם בוא הסתיו בגן.

לזכר הנופלים במלחמות, בפיגועים,
לזכר הקופצים למותם, שנכנעו לעול החיים.

לזכר עוד קרום בתולין שניקרע,
לזכר עוד בחורה שאיבדה כל תקווה.

לזכר עוד מובטל שאיבד את ביתו למס הכנסה,
לזכר עוד מטומטם ששתה ונהרג בתאונה.

לזכר עוד תקווה לשלום שהתפוגגה בעוד קטיושה,
לזכר עוד ישראלי שמסניף את חייו בחושה.

לזכר חללי השואה בפולין, בהארלם, ובדרום תל אביב,
לזכר עוד בחורה שנאנסת בשירותי המועדון כשכולם מביטים מסביב.

לזכר עוד קטין שנכנע לסרטן ,
לזכר עוד אמא שמחבקת מציבת אבן ואבא שמגדל זקן.

לזכר עוד ראש ממשלה שנרצח,

לזכרנו, שהשלמנו עם כך.

תמה דקת הדומיה.