רויטל אשור / אמא אדמה |
כל כולי מדשדשת מתחתם
כאילו שימשו לנשמתי עיינים.
ביראת כבוד אני נושאת אותם,
נפולים, נשפכים, גדולים ועסיסיים
רכים ועוטפים, מזדקרים, מבטיחים
מזינים, מזדיינים, בוטים וכמהים
לידיים חופנות ושפתיים שוקקות
לעיניים תאבות, עיוורות :
לחולשה של אמא אדמה, שעוד לא נקצרה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|