מדינה של פיגועים מדינה של רשלנות מדינה של אחריות ומדינה של
השתמטות. 30 אנשים סתם בגן עדן עוד 30 רוקדים באיזה חור שעליהם
ייכתב בוודאי בציניות "לזכר הנופלים" ועוד כ-1000 חיילים
משרתים מידי יום בצבאות ה' . יום עובר ועוד יום בא, אבל
האופטימיות כמעט נעלמה, אין לה משמעות בקרב שכולים אשר מידי
יום חושבים על הבנים. ואני שואלת עד מתי? והתשובה היחידה היא
עד בלי די . והמדינה פצועה וזועקת וחובש אין לה ומתביישת היא
בפצעיה. אלימות היא לא חלק משגרתה ,אך יש לה טפילה רעה. היא
מחדירה בה אלימות. והיא רוצה בשלום עם הטפיל ומתחננת על ברכיה
,אך הטפיל עם כל הכוונה מכאיב לה בנקודה הכי כאובה ,והיא
מתפתלת וכואבת ולפעמים נכנעת לדרישות כי אז תדע שהפציעות קלות.
וכל כניעה נותנת לה פסק זמן קצר לנוח מלטפל בפצעיה .והיא
מסתכלת על עצמה בראי כולה פצע וחבורה ובליבה קיימת מצבה , אותה
מצבה של הנופלים, של הפצועים, של החוטאים, של חסרי האמונה ,ושל
חסרי אונים הנופלים רק משום כך ששמחו בזמנים שכאלה ועיצבנו את
הטפילה הרעה . למדינה יש נוגדנים טובים בגופה והם ירוקים והם
נאמנים והם מוכנים לעמוד בכל משימה ,לפעמים מוסיפים לליבה של
המדינה ולמציבה עוד שורה ומילה, אך עם זאת מקלים על כאבה
ומכניסים בה מעין תקווה לרפואה שלמה . אבל זה לא אומר שדמה לא
ימשיך לזרום. וזה לא אומר שהיא לא תילחם על חייה. היא קיימת
כבר יותר מ 2000 שנה וכזו מחלה היא זמנית ולא משמעותית. היא
קמה הולכת בגאווה מסתירה פצעיה ורק את יופיה מגלה  את אדיבותה
חושפת ,ומנות דם מקבלת ממדינות שונות אשר מעשירים לה את
הבריאות ,וגורמים לה ללכת זקופה ונמהרת מאירת פנים ובלשונה
נזהרת. הרי כולם סובלים מפצעי בגרות גם אם הם אחרי 2000. שנה
בסוף אולי תבריא המדינה ואולי כן יהיה שלום עם הטפיל הרע.
ואולי ישנה עורו ואולי יהפך צימחוני ולא ידרוש יותר דמים אלא
למדינה ישלח פרחים. ואולי יעזור לה להבריא ע"י כירסום המצבה
שעל ליבה, ויחזיר לה את כדוריות הדם שלקח לה .ואם כן יקרה כך
תוכל המדינה להבריא ולטפל בטפיל ולדאוג ככל צורכו כדי שלא יוכל
יותר לאכול מא(ע)ורה  של המדינה. אך בינתיים המציאות היא כזו
שאנו זורמים בדמה של מדינה זו שכל אחד מאיתנו הוא כדורית
הזורמת ב מדינה של פיגועים מדינה של רשלנות מדינה של אחריות
ומדינה של השתמטות. 30 אנשים סתם בגן עדן עוד 30 רוקדים באיזה
חור שעליהם ייכתב בוודאי בציניות "לזכר הנופלים" ועוד כ-1000
חיילים משרתים מידי יום בצבאות ה'