|
הולכת יחפה
לעולם חדש חציו פחד
חציו אור
נפצעת מאבני האהבה
המותירים צלקות
של אכזבה
מפוחית שהשתלטה על החשכה
נמסה בתשוקה רגעית אל תוך לבי
באנחה חוזרת לחוכמת השנים
מכירה אני את הדרכים אליך
מזהה את הליכותיך ומילותיך
אבל הנך כזיכרון מתוק-מר
הנה הפציע לו יום חדש
ושוב אני יחפה
אבל הפעם חלוקי נחל בדרכי
נושקים וחובקים את כפותיי
המפוחית חוזרת לאיטה לנגן
מתמזגת עם הלבטים בעינוגים
ומתחברת לחיים |
|
|
"האם האנושות
יודעת להאריך את
התרבות
האוזבקיסטנית?"
חשבה לעצמה
אנסטסיה בזמן
אכילת
מנטיפלוב... ככה
נולדה
טוביטייקה, ככה
נוצרה היסטוריה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.