הבוקר הזה
הוביל אותי
כמו כלב נחיה
אל תוך תל אביב
זאת של המוסכים
זאת של שפירא
עם עננים
של פלורנטין

היום בבוקר
אני רוצה שתהיה
לי שמיים מעל מרפסות
שבורות שיניים
גדולים וכחולים
שאוכל לזרוח בהם
על כל הקבצנים
הקיוסקים
המוסכים
אלה שיש להם צבע
כמו של העבודה שלהם
גם הדייגים כחולים

רציתי שתיתן לי
להיות גדולה וצהובה
שאוכל לנוח דקה
על עשן המכוניות
שהופך לכריות עננים רכות

רציתי שתאהב אותי
בגוף ובמילים
כמו תל אביב שלך
בלי לעשות תחרות עירונית

רציתי ורציתי אותך
עד שהצהרים
מלאי התושיה
העלו אותי בינתיים
על מונית שירות לירושלים.

7.10.05
שפירא