שוב שיעור ספרות,
שוב אני כותבת
פורקת על הדף,
את כל מה שאני חושבת

יש לי מחשבות רבות
מחשבות מדאיגות
מחשבות על אולי
אולי אני אשים קץ לחיי

רע לי, אין טוב בחיי
אני בודדה, אף אחד לא בא אלי
אין כבר טעם לחיים
נגמרו הדברים היפים

פעם חיי היו אגדה
עכשיו אני אבודה
בא לי לסיים את החיים
אך אני לא רוצה להכאיב לאלו שכן אוהבים

אם אני כבר לא יהיה?
מה אז יקרה?
למי זה יכאב ואת מי ישמח?
מי יבכה ומי יתבדח?

כי בנתיים כל העולם נאיבי
אף אחד לא מקשיב לי
החברות בשלהם
רוצות שאני יקשיב להם
ואני במחשבותי...
עד מתי?