דברים שסיפרתי לה והיא יודעת שלא קל לי לדבר,
כבר כמה פעמים בקשתי שתמצא זמן ותתן לי כמה ימים שאהיה מוכנה
נפשית.
באחד השבועות התקשרה והודיעה לי שברביעי אחרי העבודה תגיע
לדירה אבל לזמן קצר, אולי חצי שעה גג כי יש לה מלא סידורים על
הראש ואני הסכמתי, כלומר, לא שהיתה לי ברירה אחרת והיו לי
יומיים לעשות תרגילי נשימה ויוגה כדי להירגע.

דברים שמאוד רציתי לספר לה אבל העיניים שלה והפה בזוויתו
המעקולת לא נתנו לי, השתיקו אותי לגמרי. ישבנו שתינו והיא מדי
פעם הדליקה לעצמה סיגריה ולגמה מעט מהתה שלה עד שנגמר והצעתי
לה ספל נוסף ואז אמרה שהיא חייבת לטוס כי יש לה מלא סידורים
ושחבל שלא סיפרתי לה, וכן חבל שלא סיפרתי לה.

יצאתי איתה לרחוב, היא התניעה את המכונית והוציאה את ראשה
מהחלון כמו איזה כלבלב ושלחה לי נשיקה באוויר.
התהלכתי, עוקבת אחר ההונדה האדומה עד שנעלמה בין הבניינים
המפלצתיים ומשאירה אותי עם דברים שאין לי למי לספר,
ואני רוצה.