עברה לכם פעם בראש המחשבה מה עובר בראש של אדם שעומד למות?
אני לא מדבר על בנאדם ששומע שהוא גוסס וימות עוד כמה חודשים,
אלא על בן 80 שמרגיש שנשימותיו נעתקות ממנו, על ילד בן 27
שנסחף בים ונגמר לו הכח ולאט לאט הוא צולל למטה, על גבר בן 40
שבאמצע החיים פתאום מקבל דום לב באמצע השינה - האם במהלך השינה
הוא בכלל מודע לכך שהחיים נוזלים לו מהידיים?
נידון למוות שצועד לכסא - איך הוא מרגיש במצב הזה? איך הברכיים
שלו עומדות במעמסה וסוחבות את הגוף שלו? כי שלי היו קורסות
ממזמן תחת הלחץ.
אז על מה אני הייתי חושב? כרגע - על הפספוס. על הפוטנציאל. על
כל מה שיש לי להגשים. ותעבור לי בראש התהיה האם האני הפנימי
שלי ימשיך גם כשהגוף יחדל.
כי אין לי מושג לגבי אחרים, אבל מבחינתי, מה שמפחיד או
מבעית... בעצם אין מילה שתתאר את הלא נודע - אבל מה שמשגע אותי
הוא המשך עצם הקיום שלי, והקיום אינו תלוי גוף - הקיום הוא
תלוי נפש.
מעניין מה היה עובר לכם בראש לפני המוות...