נכתב ומוקדש לאורטל ושני בהודו, 4 לפברואר 2005
היא בהודו, היא בישראל
היא צוחקת, היא בוכה
היא מתגעגעת למגע גופה
היא מתגעגעת לחיוכה
כל כך שונות כל כך דומות
היא ברכבת עשרים ושמונה שעות
היא ברכב רבע שעה
היא רוצה להרחיב אופקים
היא רוצה להיות רק איתה
כל כך שונות כל כך דומות
היא אוהבת אבל לא נותנת את כולה
היא מאוהבת ללא גבולות
כל כך הרבה אהבה
כל כך הרבה התלבטויות.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|