[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ששת שצ
/
כמו זוג יונים

"די, לא רוצה יותר. אין לי כוחות לאהבה הזאת, אתה רק לוקח ולא
נותן.
אני זקוקה לאהבת אמת,  לא רק מה שאתה רוצה.  לא, זה סופי. אני
לא רוצה להיות איתך, אני חייבת אהבה אמיתית, מהלב."

חצי שנה חלפה מאז הטיחה בו את הדברים. חצי שנה בלי אהבה, בלי
סקס, בלי נשמה, בלי רוח.
מאידך, גבר קצב קריאת הספרים הרומנטיים. כן, היא  התחילה גם
לצאת, להקדיש זמן לחברות, לבלות ולשתף את חברתה הטובה סוזי
בחלומות שלה, בחסר שלה.

סוזי ניסתה להרגיעה, להכיר לה בחורים. כשכשל הנסיון, הרגיעה
אותה במטעמים ושיחות נפש.
ואז זה קרה!

הן שבו ממסע קניות מפנק. סלסלה של שוקולדים וליקר. "אם אין
אהבה יהיו  לפחות תענוגות אחרים" אמרה לה סוזי.
ופתאום זה קרה.
הן פותחות את דלת ביתה של סוזי, והנה עומד מולן, על קורת העץ
של התקרה, יון זכר,לבן כשלג, אדום מקור ורגליים.יון אצילי,
תמיר שכזה, חתיך.
" אלוהים שלח לך נסיך" אומרת סוזי.
"ומה אני צריכה לעשות,לנשק לו?" היא מתריסה. תמיד היא מתריסה
בתוקפנות כשנוגעים במקום הכואב הזה, בלב.
"את לא יודעת שיונים הם סמל לאהבה, לטוהר והתפייסות?" .
והיון, הוא עומד שם ומביט בהן ואינו בורח מבעד לחלון הפתוח,
כאומר להן, אני כאן, זה ביתי.

באותו היום היא התפייסה עמו, וחיי האהבה שלה שוב פרחו לעוצמות
מחודשות, יותר מאי פעם.
"הנה לך", אמרה לה  סוזי, "השמיים שלחו לך מלאך, קופידון בצורת
יון."

והיון? הוא מתיישב לו בבית, מגרגר, כאילו אומר "אוכל".
ואלו השתיים ממהרות ומביאות לו פירורי לחם, ואפילו את החיטה של
החמין.
כך, מדי יום הוא בא, מנשנש, מנפנף בכנפיו הצחורות וגם משאיר
מזכרות ריחניות.

עם הזמן מתחילים בני הבית לרטון, המתח בבית גובר, והיון מושלך
החוצה מבעד לחלון, אולם, מיד הוא שב.
ולא רק שהוא שב, אלא  מביא עמו בת זוג  - יונה צחורה ועגלגלה,
יפהפיה, להתאהב בה ממש,  וכאילו מציג אותה בפניהם.
לאחר זמן מה, הם עפים מבעד לחלון ונעלמים.
שתיהן לא מוותרות ומניחות אוכל על אדן החלון, ואכן, זוג היונים
בא, אוכל, ומתעופף לשמים התכולים.
כך מידי  יום ביומו, עד שנשמעו קולות גרגור אהבים של זוג
היונים בעליית הגג מעל  חלון הסלון.
"הנה לך סימן" אומרת סוזי -  "היון מצא בת זוג, וגם את מצאת
אהבה. יונים מסמלות אהבה, מזל ואושר" כך אומרת לה סוזי,
המיסטיקנית לעת מצוא.
וכך חולף לו הזמן. האכלת היונים הופכת לשגרה וגם האהבה החוזרת,
הכול נהדר לכאורה, עד ערב פסח.

שוב חוזרת תחושת אי-שקט בליבה. לא מרוצה, מרגישה מנוצלת, לא
יכולה לה לאהבה הזאת.

הפעם נפרדו סופית בצלילים רועמים.

כשהיא עדיין דומעת, ספק מעלבון, ספק מכעס, היא מתרפקת על כתפה
דלת הבשר של סוזי וממררת בבכי,"נפרדנו. שוב אין לי אהבה"
"מה!!!" מזנקת סוזי " גם היונה נפרדה מהיון והותירה אותו לבד
מזה כמה ימים".
"מה??" צווחת -  " קופידון שלך איבד את האהבה? ומה יהיה
איתי?"

את האנרגיה החליטו להשקיע בציור ואומנות, וכך, כשהיא הופכת את
ארגז האוצרות שהיה במכוניתה, פתאום נופל על הרצפה תליון ובו
זוג יונים.
" זה שלך" שואלת סוזי?
"מעולם לא ראיתי את זה" עונה לה.
סוזי ממהרת והופכת את התליון למעין צמיד. "תחזיקי את זה תמיד
איתך. זה משהו שהשמיים שלחו לך למזל" אומרת לה סוזי.
והיא מחברת את הצמיד למחזיק המפתחות ומבטיחה לשמור עליו.
הן מציירות ציור יפהפה של זוג יונים ונפרדות להכנות לחג.

בחול המועד מצלצלת אליה סוזי: " בואי מהר! היון הביא יונה
חדשה".
היא באה והן שולחות תפילה וברכה ליון וליונה. "אולי" היא אומרת
בלבה " אולי, אם היונה תתאהב ביון תשוב אלי אהבתי".
ואולם לא! היון מביא כל יום יונה חדשה ובסיומו של מעשה האהבים
מסלק אותה בנונשלנטיות מכאיבה.

היא מרגישה כאילו היון נוקם בה נקמה על שהאשימה את החבר הקודם
שלה בניצול.
היון ממשיך בשגרת חייו והיא בשגרת חייה.
כבר לא מתעניינת בו יותר.
את שעות הפנאי שלה היא מפנה לתחביבים, רוקדת עד סחף חושים,
מציירת, מבלה בבארים, חוזרת לפעמים כמעט בגילופין, אולם שום
דבר לא מעניק לה אושר  או משלים את החסר הזה.

החודשים חולפים מהר, רק הלילות חולפים לאט. בחורים מנסים לקבוע
איתה, אך היא לא מגלה בהם שום עניין.
הלב השבור ממאן לתת הזדמנות, חושש להיפגע שוב.
היא מספרת לאחת מחברותיה הטובות את קורותיה לאחרונה וזו מבטיחה
להכיר לה מישהו. היא מספרת לה עליו, האיש נשמע לה מעניין. היא
מכירה אותו רק דרך המילים, אבל מביעה הסכמה.
החברה הטובה לוקחת את העניינים לידיים ומזמינה לשניהם מקום
במסעדה, בליינד דייט .

אור זוהר מאיר את המסעדה בפגישתם. זרמים חולפים בהם כאילו הם
מכירים שנים.היא מאבדת  את כל מעצוריה כשהוא מנשק אותה במסעדה
מול הסועדים ההמומים. היא נענית לו בשקיקה.
למחרת היא מתקשרת, רוצה אותו. נלהבת. והוא מתלהב ומסכים להמשיך
להיפגש.

האושר שלה אינו יודע גבולות.
גם שלו.

היא מחליטה לרוץ לספר לסוזי שסוף סוף מצאה אהבה כלבבה, פותחת
את התיק להוציא את המפתחות
ואויה, צמיד היונים שהיה קשור בחוט דייגים לצרור נעלם ואיננו!

היא עולה לביתה ומחפשת, אך האדמה  כאילו בלעה אותם.
היא נוסעת לסוזי ומספרת לה הכל.
"לא פלא" אומרת לה סוזי "הנה היון כבר שבוע עם בת זוג קבועה"
וזו עונה לה, בלי כל קשר:
"תם עידן תאומים. הגיעה עת הבתולה".












loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לחם טרי בא רק
ברבים


תרומה לבמה




בבמה מאז 4/2/06 11:13
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ששת שצ

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה