עצב פנימי / אהבות נושנות |
בשלהי הכאב,
מתרופפות פנימה
אהבות נושנות.
מאתרת אחר הלא נודע,
והולמת אותך הילה
מכל מיני כיוונים.
קור כבוי
מול עיני השחור
מבשר רעות,
על עננה מתוקה.
לא כל מראה
מראה
את האני האמיתי.
איומים לנצח נשמעו
בבכי.
עצבות מלטפת
עם
סליחה של אחר-כך.
יש קולות שבכלל לא
נשמעים,
ואני אמשיך לחיות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|