ברגע של עצב
או של כאב
ברגע של חכמה
או של עלבון צורב
ברגע אחד מבלי לחשוב
אתה יושב ומתחיל לכתוב
כהרף עין השיר נגמר
אתה מביט בו מהורהר
ויודע שכמה שפרקת
המשא כבד הרבה יותר
וכמה שרצית לסיים
התחלת מסע אחר
והקורא-שמנסה להבין
את ליבך לעולם לא ישכיל
אך אתה מתבונן
ואתה מבין.
ואתה יודע.
ואתה שומר.
וכשתקרא אותו
כל פעם מחדש
הסיפור ייקרא מאליו
ואתה הנצחת
את שרצית שלא יישכח
ואתה נצרת
את שרצית שעם השנים לא יילקח. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.