צבא של עננים מסתיר את השמש,
והאמת אומרת שהשמש כבר מזמן דולק על אש קטנה,
רק בשביל עצמו,
ואולי בשביל עוד כמה כוכבי שביט או ירחים.

ואנחנו שולחים פנינו אל השמים הגדולים,
שונאים את האמת ומחפשים משהו שיורה לנו לאן ללכת, שינהיג,
לא משהו גדול או המצאה שתשנה את פנינו, העולם,
אלא קול זוטר, אפור ובקיא מספיק כדי שלא יוליכנו בטעות
לגמרי אל השאול.

השקר שלנו, נמוך, ממושקף ולבן
מושך אותנו כל יום לא להשיר את המבט אל השמש ולא להשפיל את
חיינו אל השאול.
ואת האמת שלנו כלאנו בכלוב מקרח כדי שרק אם השמש יאיר עליה,
הוא ימס, ושוב לא תהיה האמת אמת.