בשדה רחוק,במרעה ירוק, הייתה כבשה.
מעיניה כל הזמן זלגו דמעות.
כל שידעה היה לבכות.
"אני קורבן" הייתה פועה
"קורבן של החיים, לא פגעתי אף לא בזבוב
עזור לי אלוהים.."
מלקטות החיות דשא
בצימאון שותות מי מעיין,
בעוד שטוב להן בטבע
כבשתנו רוצה לדהור מכאן.
הגיעה הכבשה לעיר הגדולה:
כאן אדע אושר, חשבה בעידוד.
כבשתנו היום, אם ניחשתם,
מסתובבת על שיפוד.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.