דן צפורי / קצה המסלול |
הסתלקת בעינים שורפות
הסתובבת אבודה ברחובות
לא הייתה לי ברירה
לא הבנתי הכל בעצמי
מכתשים נפערו בתוכי
מרחוק... קורא לך
לא נותר בי עוד כוח יותר לשליטה וניצול
מרחוק... כבר לא מחכה לך כי הבנתי
שהגענו לקצה המסלול
אני עדיין חושק
לא הפסקתי אותך לאהוב
לא ידעתי זה יכול כל כך לכאוב
אני מתגעגע
לביתנו החם
שאליו לא נשוב לעולם
מרחוק... קורא לך
לא נותר בי עוד כוח יותר לשליטה וניצול
מרחוק... כבר לא מחכה לך כי הבנתי
שהגענו לקצה המסלול
המבט הקר בעיני הנחש גורם לי לרצות לעצום את עיניי מחדש...
מרחוק... האם את שומעת?
פשוט לא יכולתי לשאת עוד שקרים ובלבול
מרחוק...מתגעגע...לא יודע
אם הגענו לקצה המסלול...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|