השם שלך רץ מול עיניי
מהבהב ונעלם כמסרב לחתום.
משאיר אחריו שובל של רמזים
שאני אבין, זה אכן לא חלום.
רציתי להיות חזקה, להילחם
אך הדמעות לא הקשיבו
ופרצו מבעד למחסום.
החנקתי את הקול
אבל המראה נשאר זהה.
זה אתה שם,
זו האבן שלך.
זו האדמה שלך שם
זו המשפחה שלך.
אין כבר מה לומר ובכל זאת
המילים ממשיכות לזרום.
לא מאשימה אותך יותר
רק מתגעגעת לכל החום.
לא אשכח לעולם
אנצור אותך קרוב
אזכור את כל החוויות
ואצחק על כל השטויות...
אז, ילד, רק אושר שיהיה לך
תמשיך לעשות כאלה שטויות...
תשמח את כולם שם למעלה
ותעזור לנו להתגבר. |
