|
חזר הפחד,
להיות לבד לנצח,
נשיקה אחת במצח,
אני רואה אותך מרחוק.
לא, זה לא ביחד.
וכבר אין בינינו כלום.
אין לנו מאום.
החלון הפך לקיר.
ואין לי נחת.
אין עוד טיולים.
אין עוד צילצולים.
אבל שמחתי להכיר.
|
|
|
מה עם הזכויות
על הסלוגנים למי
הם שמורים, בטח
לבמה חדשה אבל
למי עוד, מה כל
מה שאנחנו
כותבים נהפך
להיות בחזקת
הבמה, איפה
הזכויות שלנו,
עד מתי נסבול את
עקירת זכויות
היוצרים שלנו,
עד מתי?
אני דורש פתיחה
של הספרים,
ולבדוק מי
מרוויח מה?, של
מי כל רעיון,
ומי זה חרגול?
עו"ד שמעון
מזרחי, יו"ר
עמותת
הסלוגניסטים
מתוך מכתב חריף
לאחד רימר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.