גם אם נגמר כל מה שרק שלנו
ולבדנו כך שנינו נותרנו,
תמיד באוויר נפרשת התשובה
ואני מחכה בשקט לגילויה.
אם נמתין ונאזין טוב לעצמנו
נגלה את הדברים שנסתרים מעינינו
בפסיעות של צעד אחד רך
נמצא את הקולות שמביאים גלי הים.
וגם אם התקווה אבדה לי
ובין פיתולי הדרך נשארה,
לחפש אותך עם בוקר יצאתי
וידעתי שאותך לי אמצא.

והאהבה - היא כבוקר מפציעה
גם אם לא ציפית לה ולכוחה,
בחובה סוד טומנת
והיא יודעת את התשובה.
אם ניתן עוד סיכוי לאהבה
נרצה להשאיר יחדיו את מה שנשאר,
נמצא תקווה גדולה בתכלת
ושם היא שוהה, את כנפיה אלינו פרסה,
לחבקנו חזק בקיומה
לאמצנו לחיקה בדומיה.
זה בזו נביט
ולאלים נדע מהי התכלית
כי אהבתנו לנו התגלתה
וכעט בצד אין היא עוד ממתינה,
לא תשאר היא עוד בדומיה
מצאה את מקומה בעולמה,
אין היא עוד נסתרת, שוממה
את קולה תשא לעולם בגאווה.