הכי תותחים אצלנו פוגעים באוזן. אולי לכם זה נראה שגרתי אבל
לנו זה ההישג הכי גדול. בשביל טיפה לפגוע בדיוק באוזן זה מספר
אחד, אפילו יותר טוב מגוש ברד שפוגע בראש ומכאיב, שזה נחשב
כמספר שתיים כדרך אגב.
אנחנו הטיפות חיות לנצח. בגלל זה אני יכולה להבטיח לכם שיש
חיים אחרי המוות. בדוק.
אני מתתי מלא פעמים ואז הכול פשוט מתחיל מהתחלה, טיפ טיפה
שונה.
אנחנו נולדות בעננים. בתוך כל ענן יש ברז. ברז אחד רגיל כזה,
כסוף, לא מפואר. ותמיד יהיה רק ברז אחד בכל ענן, והברז הזה הוא
האמא שלנו, כל הטיפות בענן. הוא כל הזמן מטפטף, אף פעם לא
מפסיק.
יש כאלו שמטפטפים לאט, יש כאלו שמטפטפים מהר אבל הברז אף פעם
לא מפסיק. גם לא כשחם מאוד ,
אף פעם לא מתעייף ולעולם לא נגמרים המים.
אז סיפרתי לכם איך אנחנו נולדות אבל זה ממש רק קצה הסיפור. בין
לידה של טיפה למוות שלה יש עולם שלם, גשם אולי נראה לכם כמו
משהו פשוט אבל זה בכלל לא ככה.
אחרי שנולדים אנחנו הטיפות נופלות לצינורות בתוך הענן,
הצינורות מחלקים אותנו לקבוצות לפי הגודל.
ואז, כן אז מתחילים האימונים.
בהתחלה קופצים הרבה במקום. כל היום קופצים מבוקר ועד לילה. ובו
זמנית מתחילים לעבור סדנאות על פחד גבהים, על מבנה האדם ועל
התאבדות. אימוני הקפיצה ממשיכים לקפיצות גבוהות בתוך הענן. מי
שמגיעה לרמה טובה הולכת לסימולטור ושם מתרגלים מה שאתם רואים
כגשם ואנחנו כקפיצה האחרונה בחיים.
מי שמוכן בסימולטור הולך להמתנה שזה השלב הכי כייפי. כל הטיפות
נפגשות לפני הגשם ומשחקות מחבואים המוני. לא יודעת למה אבל בכל
העננים שהייתי בהם ובכל הגילגולים שעברתי תמיד שיחקנו מחבואים
לפני הקפיצה. שכחתי להזכיר שהטיפות השמנות באמת עוברות אימונים
שונים כי הן הולכות להיות ברד ולא גשם. וברד כמו שאמרתי לכם
פוגע קצת שונה.
אחרי שמשחקים מחבואים תקופה שנראית כמו נצח (מה שבאמת יכול
להיות נצח כי לטיפות אין שעונים), קוראים לכל הטיפות לראיון
לפני הקפיצה. בראיון כל טיפה מבקשת משאלה אחרונה לפני שהיא
תמות. המשאלה היא תמיד איזה צורה הטיפה רוצה שתהיה לענן לאחר
מותה.
תמיד שנראה לכם שאתם מסתכלים על ענן ונראה לכם שיש לו צורה של
משהו, אז זה באמת נכון, יש לו צורה של משהו והמשהו הזה הוא
משאלתה האחרונה של טיפה.
אחרי הראיון מאחלים לך בהצלחה ואז מגיע הרגע של הקפיצה
המיוחלת. כל הטיפות שמוכנות הולכות לקצה הענן ומתחילות לקפוץ.
אף אחד לא קובע את הקצב, כל טיפה קופצת כשהיא מרגישה מוכנה.
מהרגע שקופצים אני מתחילה לחפש ראשים קטנים של ילדים ובעיקר
אוזניים בולטות. הכל קורה מאוד מהר וחייבים להזכר טוב טוב בכל
מה שלמדנו באימונים. ופה אני חוזרת להתחלה שלי , זה מאוד מאוד
קשה לפגוע באוזן. צריך להיות באמת גיבורה בשביל להצליח. תעריכו
את הטיפות באוזן.
אז אולי נפגשנו כבר אתם ואני פעם באיזה מטר של חורף או אולי
בסתם גלגול שהחלטתי לקפוץ מהענן ביום קיץ שרבי.
ושתדעו לכם שאם אתם רואים עננים בצורת ציפורים אז אלו הן
המשאלות שלי אז תגידו שלום...