שרה להב / 562. סודה שסמק |
ורחובות מהבילים
הוסיפו נופך וצבע
להמית-לב ולרגע
שהתאדה בעדין
ומבלי לתת הדין.
ראשה הנכלמת
הנידה כאילמת
לשלמתה הרקומה,
קמוטה ופרומה
בה סודה סמק
"לי היה", וחמק.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|