שלכת בסתיו / ה.י.א |
היא מאבדת את עצמה בתוך
ים של דמעות
שתיקות מעיקות
אהבות אבודות.
קופאת, כמו קרח,
כמו כוכב שנפל,
כמו לא שלחה מעולם
מילה לחלל...
את הכאב, שמתחת לדמעות
לא יבין איש
ואולי אפילו לא
היא עצמה
כי פחד של ילדה אישה
הוא פחד שנוטע שורשים
בנשמה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|