בלילה הרחתי את הצעיף שלך
שנשאר פה במקרה בפעם האחרונה.
כמה דיסקים שלך גם נשארו ואחד שלי אצלך.
רצינו משהו ולא ידענו איך לאחוז ידיים
והמשהו הזה התמוסס לנו בין האצבעות,
כשל בהגדרות.
ואני מדבר ברצינות, בכנות,
על מה שאני לא יכול לעצור -
על עצמי ועל איך שאת היית איתי.
לא רוצה לחזור לשם שוב
ולא מצטער בשבילנו,
בטח יש מתאימים יותר משנינו זה לזו.
הצעיף האדום שלך שנשאר פה במקרה מאז אותו יום רווי -
אני נושם את הריח ומשתדל לזכור אותנו ברגעים הכי יפים
אבל גם אלו שהובילו לפרידה תמיד עולים.
רצינו משהו ולא ידענו איך לאחוז ידיים
והמשהו הזה התמוסס לנו בין האצבעות,
כשל בהגדרות.
ואני מדבר ברצינות, בכנות,
על מה שאני לא יכול לעצור -
על עצמי ועל איך שאת היית איתי.
לא רוצה לחזור לשם שוב
ולא מצטער בשבילנו,
מגיע לנו יותר.
בלילה הרחתי את הצעיף שלך שנשאר פה במקרה
בפעם האחרונה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.