|
באזור הדימדומים של הציפיה
בין שתי תשובות
ההמתנה רוויית יין תענוגות.
במסדרון הזה האוויר סמיך ומריח מתוק,
הזמן לפעמים משקר
ומזמין השתכרות ממכרת למציאות אפשרית.
בין שתי דלתות של כן ולא
אני טובלת באמבט של משקה מתעתע,
ובעודי מחזיקה את מחוג השעון
אני מספיק שתויה כדי לפתוח כל דלת לרגע.
הלוואי שהיין יהיה מספיק אדום בעורקיי
עד שיתמוסס גופי לנוזל
שידלוף לאיטו תחת דלת ה"כן". |
|
|
אם כאילו אין
לכם לחם, אז
כאילו סבבה, אתם
הרי תמיד יכולים
לאכול לכם קצת
עוגות, לא?
מירי ענטוענת,
שנקין |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.