|
היא לא בקעה מביצה,
ולא יצאה מתוך פרח.
לא מתוך העץ ולא בתוך קרח.
נולדה עוד ילדה,
רגילה כמו כולנו.
אך כנראה לא התאימה לעולם שלנו.
פיות הן ילדות מתות.
היא צימחה כנפיים ועפה לשמיים,
לבשה שמלה סגולה,
גופה הוקף בהילה.
אך את פני המלאך,
היפות, התמימות,
היו לה כבר מההתחלה.
פיות הן ילדות מתות.
ביער קסום היא שוכנת כעת,
מופיעה בחלומות פעוטים.
חושבת לעצמה כמה טוב להם,
הם עדיין ילדים אמיתיים... |
|
|
לאחרונה הרבה
פעמים אנשים
אומרים שכבר אין
תקווה, למה
אנחנו צריכים
לקוות או דברים
כאלה, ברצוני
להזכיר מתי יש
תקווה, יש המנון
בשם "התקווה"
שאומר בדיוק מתי
יש תקווה, הוא
מתחיל במשפט
תנאי שאומר מתי
עדיין יש תקווה,
תחשבו על זה
טוב: כל עוד
בלבב פנימה, נפש
יהודי הומיה,
ולפאתי מזרח
קדימה, עין
לציון צופיה.
עוד לא אבדה
תקוותנו, התקווה
בת שנות 2000,
להיות עם חופשי
בארצנו, ארץ
ציון וירושלים.
מ.ש.ל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.