|
איזה בוקר של כיף
אך מוצא עצמי, עודני עייף
ממשחקים של ילד שהייתי
כל כך טוב למצוא
פינות של כאב
זה עושה אותי רעב
לפיתויים נוספים
ולעוד אנשים
שהיו בחיים או עודם
וללמוד על הכל
ולטעום מהכל
שהחיים הם מה שרציתי שיהיו
ועכשיו זה קרה
כמו נורת אזהרה
שלא אבלע לתוכם עד הסוף
אבל יש עוד להכיר
שיהיה מה להשאיר
אחרי החיים שלכם יהיו אחרים
בלעדי העולם לא יהיה אף פעם
מה שאני הייתי איתו. |
|
|
כשפגשתי את
הזוזו לסטרי הזה
ישר קלטתי שהוא
מוזר, קודם כל
היו לו שני
אפים, אחד במקום
הרגיל ואחד ליד
הביצים, כל פעם
שהיה מגרבץ הוא
היה דופק גם
אפצ'י הגון.
זה יצר בעיה כי
הוא שמר את
הקוזלך שיצאו לו
מהאף (ומהביצים)
הוא היה אוסף
אותם לתוך
קופסאות גפרורים
ומוכר בשמונים
שקל לקופסה, היה
קשה אז, אבל
הסתדרנו.
יגאל עמיר מעלה
זכרונות בערב
הווי וסלוגן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.