שמיים כחולים ועצים.
אווירה שיש רק בין שנינו.
מול אל מול, מילים.
הוא מספר על מקומות אחרים.

פתאום הוא שוכח מילה,
מתחיל לתאר עם הידיים
והצחוק מתגלגל במבוכה
הוא נזכר בה בינתיים.

חיוך סלחני כי יודעים,
חיוך סלחני כי מבינים,
ואולי לא
        אולי פספסנו.

עוד סיפור שלא מכאן
וחוויה לא מוכרת.
הבחור שלי בינתיים נרדם
וחולם על הרפתקאה אחרת.

מסתכלת עליו בשקט,מחייכת לעצמי.
(ורואה) עפעפיים מכסים
        על עיניים מטיילות
במקומות רחוקים.

חיוך סלחני כי יודעים,
חיוך סלחני כי מבינים,
ואולי לא
        אולי פספסנו.