|
את לא מרשה לגעת
בכל מה שנעלם
בכל מה שריק את יודעת
שלא יהיה כלום שוב לעולם
וכשהוא יתקרב
כשהוא ירצה לדעת
את לא תתני לגעת
את לא תרצי שהוא יתקרב
את לא רוצה לדעת
ולפעמים את יודעת
שהמלחמה לא נגמרה
המלחמה היא בפנים
היא כבר לא עם אחרים
את נלחמת בעצמך
בין קירות לבנים ריקים
נמצאים זכרונות
כאבים רחוקים... קרובים
מכל האור שיש בך את בורחת
ואת כל מה שהיה את שוכחת
את מוחקת את העבר
מוחקת עתיד
כי מה שריק ישאר ריק לתמיד
ולפעמים את יודעת שזו היא מלחמה
המלחמה היא בפנים
ואת לא מוכנה עוד להפסיק אותה
בין מראות וצללים
מסתתרים שברי חיים
שהיו ועכשיו ריקים
את אומרת את רוצה קצת יותר
מסתירה דמעה קטנה
כשהוא שואל אם את בוכה
את אומרת משמחה
ולפעמים את יודעת שהבכי הוא מפלט
ולפעמים את שוכחת לחזור בחזרה...
כי המלחמה...
המלחמה היא ארוכה
וכמו בכל מלחמה...
את בסוף מפסידה |
|
|
כשהשיער מאפיר,
כשהקמטים
נחרשים, כשנהיים
חירשים,
כששוכחים, סימן
ש...
נו, אה...
טוב, לא חשוב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.