רק את אויר.

רק אותך לא רואים,
מסוגלת לעמוד ברחוב הומה אדם, שעות, אויר.

יושבת עם המשפחה,
אוכלים ארוחת ערב,
את מסוגלת לבקש את המלח שבע פעמים עד שמישהו ישמע.

בוכה,
שעות,
בעיניים אדומות מביטה בעולם,
אף אחד לא מביט בחזרה.

תהום עמוקה נשפכת לרגלייך,
השחור קורא לך,
מושך אותך לבוא בין סדיניו,
מהפנט בסודותיו.

כל השינויים בעולם,
כל השיפורים בעולם,
לא יביאו לך גוף והוויה,
אויר, כל המחמאות לא יסתירו את עצמך מעינייך,
אויר.

תעלמי, אויר.