סליחה אחת אחרונה
את תסלחי לי, בסוף את תמיד סולחת, אבל האם אני אוכל לסלוח
לעצמי?
חיים שלמים התכוננתי לרגע הזה ובסוף כשהוא קרה לא הייתי מוכן.
חיים שלמים התכוננתי כנראה שזה לא היה מספיק.
מרגע הירייה עד לרגע הבכי חלפו שלוש שניות אפילו פחות!
אבל זה הספיק להם את נפלת כשאת בידיים שלי, כשאת עדיין צוחקת
את צחוקך המתוק מדבש ועדיין יש את המילה כן על שפתייך...
אני ידעתי שזה לא יוכל להיות אבל לא האמנתי שזה יגרום למותך,
אבל הרי הייתי צריך לצפות לזה הרי את היית הנסיכה ואני אני
הייתי רק עוד עובד פשוט...
הם איימו ברצח ולא שמת לב, הם שלחו מכתבים ואת אמרת שזה
יחלוף.
אבל זה לא יחלוף, הרי זה לא יכול לחלוף, את אינך איתי ואני
עדיין בוכה. הדמעות על צווארי איפה שידייך החליקו. את עדיין
חמימה והאצבעות שלך עדיין משחקות בשערי אבל את אינך איתי...
את תסלחי לי על שלא הגנתי עלייך, את תמיד סולחת, אבל אם אני לא
אוכל לסלוח לעצמי?