שיר-די כהן / צלילים |
עומדת לבד
עם אלפי אנשים.
אינני רואה דבר
מלבד הצלילים.
עוצמת את העיניים
ופתאום הכל חוזר:
התמונות, המילים
אתה בי שבוער.
רואה עצמי שוכבת
במיטתי הישנה.
בוכה שנית עליך
דמעות של אהבה.
ברקע הצלילים
שמזכירים לי רק אותך,
וליבי הטרי
השייך אז רק לך.
והנה השיר נגמר
והכל כבר השתנה:
אני ,אתה, החדר
והמיטה שנזרקה.
רק הצלילים
נשארים בראשי,
וכשהם מתעוררים
אתה שוב איתי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|