כשאמות
הייתי רוצה לקחת
נשימה ארוכה
ולומר לכולם
כמה אהבתי גדולה

אך נשימה אחת
קצרה מכדי להכיל רגש כה חזק
אז ברגעיי האחרונים
אעדיף על מילים מבט

כשאמות
הייתי רוצה מצבה מפוארת
מעוטרת ביהלומים יקרים
שכולם יראו
שגם חיי המתים
שווים

אך עיני המסתכלים
לא יתנו לי מנוחה
אז ברגעיי האחרונים
עדיף שאבקש מצבה פשוטה

כשאמות
הייתי רוצה אלפי זרים
ועשרות עצים שישתלו לצידי
שיוכלו לחוש כולם
כמה אהבה סובבת אותי

אך הצמחים יצמחו
אל מול עיניי המתות
ממשיכים לגדול ולהוסיף שורשים
מראים לי
את כל מה שלא הצלחתי להגשים


כשאמות
מזל שלא אוכל לומר מילה
כי בין כה וכה
הייתי בוחרת בשתיקה.