"כמובן שנדלקתי, איך אפשר שלא? היא משהו לא נורמלי. אם תגיד לי
שפגשת אחת כזאת, אקרא לך שקרן."
"אתה צודק. עוד לא פגשתי. אבל תראה, היא לא מלכת יופי, אתה
מסכים?"
"יש בה משהו. משהו מיוחד בטירוף. זה מושך אותי."
"מה?"
"אין לי מושג. אבל זה שם, מה שזה לא יהיה."
"טוב, מה שאתה אומר. עזוב אותה לרגע. מה עם מוזיקה?"
"מה זאת אומרת עזוב אותה? לא רוצה! זיגי סטארדסט מתאים?"
"כן, בטח. תגיד, מה ההתלהבות פתאום? לא ראיתי אותך מתלהב ככה
מבחורה אף פעם."
"אמרתי לך, היא משהו מיוחד. חוץ מזה, מה זה עניינך? לא נמאס לך
להתערב לי בחיים? הייתי במצב רוח טוב, והרסת לי!"
"מה קורה לך, תגיד לי? נדפקת לגמרי! קודם אתה בורח לחיפה
ועכשיו אני הורס לך ת'מצב  רוח? תרגיע קצת בנאדם! נראה לי
שהטריפים דופקים לך ת'ראש..."
"טוב, זהו! תעוף מפה."
"מה?"
"לך. לא רוצה אותך פה. תעוף לי מהבית!"
"טוב, טוב, אני הולך! נדפקת בנאדם. תחזור למציאות."
"תעוף!"

העפתי את עצמי מהדלת והלכתי להכין קפה.