טל בת / עיר עתיקה |
נשתק קולו של הפעמון.
כל יושבייך, לרגלייך עומדים.
וללא קול ..
נגאלת מעט,
חושפת תך בשמלתך
תתערטלי - רק קצת, על מנת שירצו בך עוד.
קול המואזין, שר לך
מהלל.
לפנייך ניצבים, אלו אשר דרכיך יפלסו.
קוטפיי רימוניך. נושאי להבך.
ואת
כאסירה. כמתהוללת. מביטה בעין קרה
ואוספת עצמותייך.
עת. אין העת,
לבוא בדרכיי נועם.
עת. אין העת,
לשלח לחופשי.
קול המואזין שר ברון,
נשתק קולו של פעמון.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|