טל שיש / אני ואפסי עוד |
אז מה,
שיצנח.
אני ואפסי עוד
ספונה בחדרו של הרב
והוא כולו אהבה
אינו יודע משוטי חתירה
כדי לצלוח את הים הזה.
כמה תמנונים שלובי זרוע
וסירנות
וספינות טבועות
ועוגנים
וריחות.
צנח לו זלזל.
אז מה,
שיצנח.
עוברת עוד שנה
ורק היא מתעברת
ממליץ לי לנשום
לראות בי את התבונה
ואני,
יש בי אהבה
וכשנתקלת בקיר
אני מתנפצת.
מה,
רסיסים בי
לא מספיק?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|