היא לא אוהבת את האביב
מעדיפה את הסתיו
כלום לא מצחיק אותה
אולי רק כשאני נרטב
ישרה אלי מבט
ובמין אומץ לא מוסבר
היא לחשה: "בוא נדלג על להכיר זה מיותר"
אני בד"כ לומד מטעויות
זה מסובך וגם הסוף משאיר ספקות
אבל עכשיו עם כל הסתיו
והחיוך הלא מוסבר
אולי בכל זאת אנסה
מה יש לי להפסיד פה
כבר
כל
דקה
הלב רק מנסה אותי
הוא לא מוותר לי
בואי עם הצהרותיך
את
מי
בידיוק
את מנסה?
הלב רק מנסה אותי
הוא לא מוותר לי
בואי עם הצהרותיך
היא לא אוהבת תאביב
טוב לה עם הסתיו
והירח מסתכל עלי
"תשים תיד"
חלפה כמעט שנה
והרחוב כבר מתרוקן
פנס בודד אחד לוחש לי
מה שההיא לקחה תתן
וכל ניצוץ קטן נכבה לי
גם אחרי שנה
ובעיניך השתתקת
ספר לי מה קרה?
אני אדם של חורף
ואת החורף היא לקחה
היא ציחקקה
"לי יש תסתיו ומעכשיו הוא גם שלך"
כל
דקה
הלב מושך יותר חזק
אם תזוז זה לא יצלח
נאחז בזרועותיך
כמו
אחרי
סופה
השקט לא ימית דבר
רק יכאיב יותר כשקר
מחזיקה בו בעיניך
