כשתבואי בבוקר הוא כבר יהיה קר
מיצי שפתייך יטפטפו על פניו ינסו להחיותו
מבטו יפלח את לבך חד כתער
זגוגית מתנפצת יין מר

איפה היית יוליה כשאיווה אל הדופק
הפועם בעורקייך ומחמם את ימיו
ולבו הקר כקרח שריק מדם אדם
ועדת הזאבים המייללת בכיכר

האמבולנס יצרום ברעש צווחתו
ציפורים שאיחרו בנשף ולא קמו עם זריחה
ושכנה מבולבלת בשמלה פרחונית
תמלמל שהיה מנוכר ולא יכולנו לעשות עוד כלום

ומשפחתך תחבקך חזק ותדבר על העתיד
ועל כבוד ואחווה ומנהגים עתיקים
ורק את תדעי בלילות הקרים
שלבך שב עמו אל השוכן במרומים