|
כשתבואי בבוקר הוא כבר יהיה קר
מיצי שפתייך יטפטפו על פניו ינסו להחיותו
מבטו יפלח את לבך חד כתער
זגוגית מתנפצת יין מר
איפה היית יוליה כשאיווה אל הדופק
הפועם בעורקייך ומחמם את ימיו
ולבו הקר כקרח שריק מדם אדם
ועדת הזאבים המייללת בכיכר
האמבולנס יצרום ברעש צווחתו
ציפורים שאיחרו בנשף ולא קמו עם זריחה
ושכנה מבולבלת בשמלה פרחונית
תמלמל שהיה מנוכר ולא יכולנו לעשות עוד כלום
ומשפחתך תחבקך חזק ותדבר על העתיד
ועל כבוד ואחווה ומנהגים עתיקים
ורק את תדעי בלילות הקרים
שלבך שב עמו אל השוכן במרומים |
|
|
מאיר אריאל אמר
שמי שנדפק פעם
אחת כבר לא יכול
להגמל מזה, ואני
מוסיף ששדופקים
אותך מצד אחד,
אתה דופק את
עצמך מהצד השני
בשביל להתאזן,
כך שאתה יוצא
דפוק מכאן
ומכאן, ולפעמים
גם מעוד
כיוונים.
האיש הרע
מהמגירה, מתוסכל
מינית מכול
הכיוונים בבת
אחת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.