שי גנוסר / יממה שנייה |
אחת מני רבות.
עובר. תחשבי על זה עף בחלל הגדול-
עוד רעיון שעבר ונגנז.
וזה לא יוצא. זה לא יוצא ממני.
ואני בוכה את זה בדמעות מתיילדות
כי אני יכולה להיות נהדרת ולהתבונן.
להתבונן. מחורבנת. מחורבנת. להתבונן.
בכל החיים חסרי התכתיב. לימודים עבודה חברים ועתיד
ואתה. אני לא מוכנה אני לא רוצה להתבונן יותר
רוצה לשרוץ שם. לחבק אותך, לגלגל אותך עלי וממני,
להיות חלק מהפולחן המזדיין הזה,
רק לא לחייך ולעשות מקלחת קרה.
מדממת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|